היישוב חריש
(שמוזכר לעיתים גם בשם חריש-קציר) הפך בחודשים האחרונים למוקד של עניין בקרב
משפחות שמבקשות לרכוש דירה במקום מיוחד. דירה בחריש יכולה להבטיח איכות
חיים במחירים שפויים לזוגות צעירים, למשפחות עם ילדים, לאלה שמחפשים את דירתם
הראשונה או למי שרוצה להחליף את סביבת המגורים הנוכחית בסביבה איכותית וצעירה.
בנקודה זו, הישראלים כמו הישראלים משתוקקים לדעת מיהם השכנים ומהו המחיר והמציאות
במקרה זה, מסתבר, יפה מכל דמיון.
איכות חיים
במחיר מוזל
על רקע העלייה
המואצת במחירי הנדל"ן שמתרחשת בכל הארץ, מצפון ועד לדרום, מאזורי ספר ועד
לאזורי ביקוש, דומה ששום דבר לא יכול לעצור את הסחף. עם זאת, אם נתעלם מרגע
מהתלונות על ה"מצב" ועל כך שאי אפשר למצוא דירה במחיר שפוי ובמיקום
הגיוני, נגלה שבחריש כללי המשחק שונים לחלוטין.
תושבים וותיקים
מספרים שמתעניינים חדשים (שהולכים ומתרבים), נותרים פעורי פה כאשר מתברר להם מהם
המחירים המבוקשים לדירות חדשות, ממוצעות או אפילו גדולות. הדבר מפליא במיוחד כאשר
לוקחים בחשבון את הקרבה ליישובים מרכזיים, את התשתיות העירוניות של יישוב חדש
ומתוכנן היטב ואת איכות החיים של יישוב משפחתי שטובל בירק. זה גם המקום לציין
שמדדים סוציו אקונומיים מצביעים על כך שתושבי המקום נחשבים לאוכלוסייה חזקה ואיכותית.
הדבר ניכר גם כשבוחנים את ההכנסה הממוצעת וגם כאשר בוחנים מדדים כמו שירותים
ציבוריים, רמת החינוך, זכאות לבגרות וכדומה.
הפתרון של
התעלומה
מכיוון שלא מעט
אנשים חוששים ממציאות, במיוחד כאשר מדובר בישראלים ממולחים, רבים מתקשים להאמין
כיצד נוצרה מציאות שבה משתלם כל כך לקנות דירה בחריש. כעת, לאחר שראינו שמדובר
ביישוב קרוב לערים גדולות (נמצא בסמוך לעורקי תחבורה מהירים כגון כביש 6), המספק
איכות חיים של יישוב קהילתי עם פיתוח סביבתי ועירוני משודרג, אפשר לגשת לפתרון
התעלומה.
מחירי הדיור
הזולים הם תולדה של החלטה ממשלתית לאכלס את היישוב באנשים איכותיים ולהפוך אותו
מיישוב מתפתח ליישוב מפותח. לאחר שורה של החלטות שבוצעו בצורה שגוייה (כמו ניסיון
שלא צלח להפוך את היישוב לבעל צביון דתי, למשל), הוחלט לסבסד את הדירות ולהציען לאוכלוסייה
הכללית והאיכותית. הסבסוד נעשה בצורה כזאת שעלות הקרקע באזור נחשבת לזולה ביותר.
כך, בעוד שתושבי יישובים סמוכים נאלצים לרכוש את דירתם בכסף רב שרובו נועד לממן את
עלות הקרקע, הרי שבקרב תושבי חריש המצב שונה. כאן משלמים בעיקר על עלות הבניה, ואת
הקרקע היקרה מעדיפים להשאיר לערים החנוקות בעשן ובפיח.
